אבי מור נ' נתיב 2 בע"מ

פסק דין

האם ובאיזה אופן יש להחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, על עבודתו של התובע, המשמש כמלווה של נכה צה"ל.

זו השאלה בה עלינו להכריע בהליך דנן.

העובדות לענייננו:

הנתבעת הינה חברה הרשומה בישראל והנה קבלן כוח אדם כמשמעותו בחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

בין הנתבעת ובין משרד הביטחון/אגף השיקום נחתם הסכם התקשרות, מיום 5.5.97 (שמוארך מעת לעת), לאספקת מלווים לנכי צה"ל באמצעות עובדיה של הנתבעת (להלן: "הסכם ההתקשרות").

בנספח א' להסכם ההתקשרות, קבע משרד הביטחון את תנאי שכר המלווים שיחולו על כל המלווים של נכי צה"ל. להלן האמור בסעיף 1 שכותרתו "שכר מלווים לנכי צה"ל":

"תנאי שכר המלווים המפורטים להלן חלים על כל מלווה של נכה צה"ל המועסק באמצעות חברה לאספקת כח אדם למעט אלו שיוצאו מהכלל, וכל מלווה יחתום עליו בצד חתימת החברה המעסיקה".

בהתאם להסכם ההתקשרות, מעסיקה כאמור הנתבעת עובדים בתפקיד מלווים של נכי צה"ל. תנאי שכר המלווים משולמים להם בהתאם לנספח א' להסכם ההתקשרות.

התובע החל את עבודתו בנתבעת בשנת 1999 בתפקיד מלווה של נכי צה"ל. עם תחילת עבודתו חתם התובע על הסכם ההעסקה, מיום 15.9.99, המפרט את תנאי העסקתו, בהתאם לאמור בנספח א' להסכם ההתקשרות.

שכר הבסיס של התובע, נכון למועד הגשת כתב התביעה, עמד על סך של 26.02 לשעה.

בהתאם לנספח א' להסכם ההתקשרות, שילמה הנתבעת לתובע "תוספת משמרת" לשכר הבסיס, בהתאם לתחום העבודה בו בוצעה המשמרת, כדלקמן:

תחום שעות

יום חול

יום ו'

או ערב חג

שבת/חג

מ- 7:00 עד 13:00

------

------